כבר עשרות שנים שאיש אינו פקד את קברו של חיים שר ז”ל. היום 74 שנה לאחר מותו עלו עשרות בני נוער ונציגי מועצה והזכירו את גבורתו של החייל הישראלי היחיד שנהרג בשבי הירדני.
הקרב על גוש עציון, שהסתיים עם נפילת גוש עציון כולו בידי כוחות הלגיון הערבי, מוכר עד היום כאחת המפלות הקשות שהיו לצד היהודי, ומבחינת מספר האבדות, הקשה ביותר, הן במלחמת העצמאות, הן במלחמות ישראל בכלל.
242 חיילים ותושבים נהרגו ומעל 350 תושבי ומגיני הגוש ששרדו נלקחו בשבי. חיים שר ז”ל היה אחד מהם.
לא הרבה ידוע על חייו של חיים שר. הוא נולד ב-שנת 1927. למד בביה”ס המקצועי שע”י הטכניון בחיפה. היה חבר “השומר הצעיר” ומדריך בפלמ”ח.
כחלק מפעילותו בפלמ”ח הצטרף לקבוץ רבדים והשתתף בהגנת הגוש.
לאחר נפילת הגוש נלקח יחד עם חבריו, מגיני גו עציון לשבי הירדני שם הוחזקו.
בי”ח תמוז תש”ח (25.7.1948) , בעקבות השתוללות לא ברורה, ירה הזקיף הערבי במחנה השבויים לעבר אהלו של חיים. הכדור פגע בחיים ששכב במטה והוא נהרג במקום.
הוא נקבר בירדן בקבורה צבאית וכאשר הוחזרו השבויים ארצה, הוחזרה גם גופתו שהועברה לקבורה במקום התיישבותו החדש של קבוץ “רבדים”.
חיים שר ז”ל היה חייל בודד והחלל היחיד שנהרג בשבי הירדני.
היום עשרות שנים לאחר שהובא לקבורה על אדמות ישראל ובעקבות מחקרו של יהודה הושטיין מיד בנימין שחוקר את התקופה, הגיעו נציגי מועצה ובני נוער ממ.א נחל שורק השכנה וארגנו אזכרה לעילוי נשמתו.
שי רייכנר ראש מועצה אזורית נחל שורק: שמנו לנו למטרה לחנך את הנוער שלנו, לזכור ולהזכיר שהארץ לא ניתנה לנו על מגש כסף, אלא בזכות גבורת לוחמים. כאשר גילנו שאחד מגיבורי קרב גוש עציון, היה חייל בודד שנקבר בסמוך לנו, בקיבוץ רבדים, החלטנו לעלות לקברו ולקיים, לראשונה מזה שנים, אזכרה לזכרו כדי שסיפורו ומסורת גבורתו לא תשכח.