“ישראל זקוקה לכיפת ברזל מדינית ומשפטית” 

“ישראל זקוקה לכיפת ברזל מדינית ומשפטית” 

“ישראל זקוקה לכיפת ברזל מדינית ומשפטית” כך אמר אתמול סגן השר מייקל אורן (כולנו), בכנס באוניברסיטת אריאל של המחלקה למזרח תיכון ומדע המדינה על יחסי החוץ של ישראל במלאת 70 שנה. בדבריו התכוון שהגזרה המדינית לא פחות חשובה.  כאשר המדינה פועלת להגן על אזרחיה מאש האויב, היא חייבת להתכונן להגן עליהם גם מדעת הקהל בעולם.

“מעל מאה אלף טילים נמצאים בידי חיזבאללה, ורבים מהם מוצבים בתוך בתים מאוכלסים באזרחים. כדי לנטרל את האיום צה”ל צריך לפגוע במטרות הללו, ובכך עלול לגרום לאבדות בנפש בקרב האוכלוסייה המקומית. בנוסף, על צה”ל להשמיד את המעבדות לשדרוג הטילים של חיזבאללה, אלה שהאיראנים שואפים לחפור תחת שכונות אזרחיות בלבנון. הפעולה הזו כרוכה באבדות אזרחיות רבות. בלית ברירה אנחנו עלולים לשחק לידי אויבינו, לקדם את מטרתם, לצייר את חיילי צה”ל כפושעי מלחמה ולגזול מישראל את הזכות להגן על עצמה”. כך הסביר אתמול ד”ר מייקל אורן בהרצאתו בכנס באוניברסיטת אריאל ודיבר על ההסברה הישראלית במסגרת המאבק נגד ארגונים פרו-פלסטיניים בזירה הבין-לאומית.

ד”ר אורן הצביע על שלושה שלבים שונים שנעשו במערך הטקטיקה אצל הפלסטינים. השלב הראשון התחיל בכ”ט בנובמבר 1947 והסתיים בשנת 73, כאשר בשלב זה הפלסטינים ניסו להכריע את המדינה היהודית במלחמות צבא קונבנציונאליות. לאחר מלחמת יום הכיפורים הבינו הפלסטינים כי אי אפשר להכריע בדרך זו ולכן עברו לשלב השני של טרור ופיגועים. מטרת שלב זה היא שישראלים יעדיפו לעזוב את ישראל, לא להשמיד אלא להפוך את החיים בישראל לבלתי נסבלים. לפי ד”ר אורן שלב זה נגמר ב2005 עם תום האינתיפאדה השנייה ומאז ועד היום הטקטיקה המרכזית של הפלסטינים היא להילחם באמצעיים משפטיים, דרך בתי משפט ומוסדות בינלאומיים.

“ישראל זקוקה לכיפת ברזל מדינית ומשפטית”. סגן השר ד”ר מייקל אורן בנאומו בכנס באריאל. תמונה: דוברות אונ’ אריאל

“אבו מאזן בעצמו ב2010 במאמר שכתב בניו יורק טיימס, הצהיר שהוא עובר ממאבק מזוין למאבק בינלאומי. אמנם ישראל הצליחה להתגבר על שני השלבים הראשונים אך האיום השלישי הוא הכי מסוכן”, מזהיר אורן וממשיך, “אנחנו כמדינה צריכים להפנים ולהכיר בעובדה שהמאבק המרכזי הוא הנראות והתדמית ולצורך כך צריך להציב משאבים וכוח אדם כדי שיספקו הגנה תדמיתית, תקשורתית ומשפטית”.

בהמשך דבריו הביא ד”ר אורן דוגמאות רבות לתדמית השקרית שאותה בונים הפלסטינים כלפי העולם. למשל בעופרת יצוקה מקורות פלסטיניים פרסמו כי נפלו פצמ”רים בבית ספר בעזה ונהרגו בו 52 ילדים. לאחר בדיקה גילו כי הפצמ”רים נפלו מחוץ לבית-הספר ונהרגו 12 אנשים, מתוכם עשרה מחמאס. אבל הבדיקה לא משנה כלל וכלל כי הנזק התקשורתי הבינלאומי כבר נעשה ואין להשיבו.

דוגמא נוספת לכך נעשתה בצוק איתן כאשר הפלסטינים פרסמו תמונה של אישה מעוותת לחלוטין וכתבו שהיא נהרגה מאש צה”ל, לאחר מכן גילו שהתמונה נלקחה מסרט עם זומבים.

“המשותף לכל הדוגמאות הן שהנזק הוא עצום והוא מצטבר כך שבעולם כל מעשה על מנת להגן על עצמנו נתפס כבלתי לגיטימי כי אנחנו נתפסים האשמים המרכזיים. אף אחד בעולם לא מתייחס למלחמה הזוועתית שקורית בסוריה, אבל כשישראל הורגת נער בן 15 שמשמש מגן אנושי לחמאס, כל העולם עוטה על זה”, מסכם ד”ר אורן את דבריו, “אנחנו כמדינה נהורה ויהודית לא כמוהם, אנחנו לא נשקר ולא נחשוף תמונות של הרוגים בגלל צנעת הפרט, אבל תפקידנו הוא לחשוף את האמת ולדאוג לתדמית שלנו בכדי לשמר את הזכות שלנו להגן על עצמנו ולהתקיים פה כמדינה ריבונית ויהודית”.

בנוסף להרצאתו של ד”ר אורן דיברה גם גב’ איריס עמבור, מנהלת מחלקת דרום אירופה במשרד החוץ שהעבירה על היחסים בין ישראל לבין טורקיה. בהרצאתה הראתה איריס את המורדות והעליות הרבות ביחסים בין שתי המדינות, ולמרות כי מתחילת שנות ה2000 חלה הדרדרות מהותית עד הגעה לשפל ביחסים עד שנת 2016, כעת זה הזמן למצוא איים של שיתוף פעולה בתוך המים הסוערים ולבנות גשרים לטורקיה ודרך כך להגיע גם לפלסטינים ולסוריה.

לאחר מכן דיברו גם ד”ר בשמת יפת, מרצה באוניברסיטת אריאל וד”ר חיים קורן, לשעבר שגריר מצרים בשנים 2013-2016. ד”ר יפת דיברה על היחסים עם ירדן וד”ר קורן דיבר על אלו עם מצרים. שניהם בדבריהם העמיקו בנושא השלום עם מדינות אלו אך למרות הקשרים הביטחוניים והשגרירים(למעט התקרית עם ירדן בשנה שעברה) הפוטנציאל של הסכם השלום אינו ממומש, היות ואין שיתופי פעולה משמעותיים, לא בתיירות, לא במדע ולא בכלכלה כמו שישראל כן מצליחה לעשות היום עם מדינות המפרץ כמו סעודיה.

חדשות שומרון תכתבה ראשית