בדיקת אקג היא בדיקה נפוצה מאוד שקל מאוד לעשות ולעבור. אך בכל מקרה, לא מספיק אנשים מכירים את מהלך הבדיקה ונוטים לחשוש ממנה למרות שהיא כלל לא מסוכנת או מפחידה. מומלץ מאוד לקרוא את כל המידע על בדיקות אק”ג לפני שניגשים לבדיקה כדי להבטיח רוגע ושלווה לכל מהלך הבדיקה, לפניה ואחריה.
מה היא למעשה בדיקת אק”ג?
בדיקת אק”ג היא למעשה ראשי תיבות של: אלקטרו קרדיו גרם, והיא בדיקה העוקבת ורושמת את הפעילות החשמלית של הלב. לא כולם יודעים זאת אך ישנם תאים בלב המשחררים אות חשמלי באופן עצמאי וקבוע ובכך מפעילים את הלב, באמצעות אותות חשמליים קטנים. הקצב של פעימות הלב משתנה מפעם לפעם בהתאם למהלך היום שלכם, כלומר במהלך מנוחה, קצב פעימות הלב איטי הרבה יותר מאשר במהלך פעילות גופנית. זה קורה משום שבעת מצבים שבהם הגוף נתון במצב ‘סטרס’ כמו פחד או אפילו במהלך ספורט, משתחרר יותר אדרנלין לדם, אשר הוא מעלה את האותות החשמליים המאיצים את קצב הלב.
כאשר עושים בדיקת אק”ג למעשה מתרחש רישום של פעילות הלב ובכך להבין מה הקצב שלו ואם הוא תקין. קצב לב סדיר ותקין נע בין 50 ל80 פעימות בדקה, ובעת הבדיקה, מחוברות לגוף אלקטרודות הקולטות את אותם האותות החשמליים שעוברים בשריר הלב והופך אותם למעין תרשים גרפים. כאשר מביטים על התרשים שיוצא מהבדיקה, ניתן לזהות נקודות העלולות להצביע על מחלות שונות או סיכוי להתפתחות שלהן בעתיד. חשוב לעדכן את הרופא שלכם מדוע הגעתם לבדיקה מלכתחילה על מנת שידע לחפש את הנקודות האלו ולספק מענה מתאים.
איך לדעת שאני צריך בדיקת אק”ג?
בדיקת אק”ג היא בדיקה קלה ובטוחה שקל לעשות ולחזור לשגרה מיד לאחר מכן. יש כמה מקרים בהם מומלץ לגשת לבדיקת אק”ג:
- התקף לב.
- מעקב אחרי התקף לב שקרה בעבר.
- דופק לא סדיר, כלומר איטי או מהיר מדי שגורם לחוסר נעימות.
- בעיות מוכחות במבנה של הלב.
- לפני ניתוח או לפי הוראת רופא מכל סיבה אחרת.
דעו כי אין צורך בשום הכנה מיוחדת לפני הבדיקה, היא לא דורשת צום כמו בבדיקות אחרות והדבר היחיד שמומלץ לעשות זה להימנע מהגברת קצב הלב לפני הבדיקה כדי שלא תצא תוצאה מוטעית, ולכן כדאי להימנע מביצוע פעילות גופנית מאומצת ולשמור על שלווה. אם ישנן או היו פעם בעיות כלשהן בלב, כדאי להגיד זאת לרופא כדי שיוכל לכוון את הבדיקה למציאת ליקויים מתאימים, וכן להציג בדיקות קודמות אם יש כדי לעזור לפענח את הבדיקה בקלות ובמהירות.
מה קורה במהלך הבדיקה?
הבדיקה נערכת על ידי אחות או רופא, לעיתים גם טכנאי אק”ג. אתם תתבקשו להסיר את החולצה כדי לחבר לחזה אלקטרודות הקולטות את הפעילות החשמלית של הלב בכמה מקומות שונים. הבדיקה היא כלל לא פולשנית ולמעשה מסתכמת בניקוי העור בעזרת מים או ג’ל כדי להבטיח הדבקה טובה של האלקטרודות. החלק הכי ‘מסובך’ בבדיקה הוא למעשה לשכב ללא תזוזה כלל לכל משך הבדיקה האורכת כמה דקות. תזוזות קטנות יכולות לשבש את קצב הלב ולגרום לאלקטרודות לקרוא אותו לא נכון ולשדר תוצאות מוטעות. בסיום הרישום מורידים את המדבקות מהגוף ומאותו רגע ניתן לחזור לחיים הרגילים ולשגרה. התדפיס של הבדיקה יועבר לפיענוח של קרדיולוג ובמקרה הצורך, הוא יצור איתכם קשר להמשך טיפול. כפי שציינו, הבדיקה היא לא כואבת ולא פולשנית ולכן אין סיבה להימנע ממנה, אלא להפך – היא יכולה לעזור מאוד למי שניגש לעשות אותה ובכך למנוע מחלות לב רבות.
מה נחשבת בדיקה לא תקינה?
בסוף הבדיקה יוצא תרשים קווי עם דפוס קבוע המראים בצורה ויזואלית את הפעילות החשמלית של הלב בזמן הבדיקה. את הבדיקה לוקחים לרופא או קרדיולוג ומפענחים את התרשים, מסתכלים אם הוא נראה סדיר ובקצב תקין. תשובה תקינה תהיה תרשים יחסית סימטרי שאין בו יותר מדי שינויים או חריגות. אך תשובה לא תקינה תהיה תרשים המראה קצב לב מהיר מדי או איטי מדי, או בכללי, קצב לא סדיר או צורה כלשהיא בתרשים שמצביעה על בעיה בלב. בכל מקרה, רופא ידע לכוון אתכם להמשך הטיפול הנכון באם יש בו צורך, ולכן חשוב לשמור על רוגע ולהקשיב להוראות הרופא.