שנה לתאונה המחרידה בה נספו בני משפחת עטר: ״המוח אינו יכול לקלוט מוות שכזה״

שנה לתאונה המחרידה בה נספו בני משפחת עטר: ״המוח אינו יכול לקלוט מוות שכזה״

ביישוב פסגות ציינו אמש (שני) שנה לתאונה המחרידה בה נספו שמונת בני משפחת עטר ז״ל בכביש 90 בסמוך למלונות ים המלח.

מאות תושבים ובני משפחה התכנסו באולם הפיס ביישוב הנמצא בתחומי המועצה האזורית מטה בנימין להעלות זכרונות וגעגועים.

רב היישוב הרב יוסף וייצן סיפר על הכוחות הרבים שצמחו בישוב מאז האסון: ״למדנו בשנה האחרונה על עוצמתם של בני המשפחה הצנועה והמיוחדת הזו. בנוסף, ציין הרב, אנחנו חייבים לעשות יותר בתחום הזהירות בדרכים. להשתדל להיות יותר סבלניים בכביש. לוותר האחד לשני. אם כל אחד מאיתנו ישקיע יותר בשמירה על חוקי התנועה וויתור לזולת בכביש נוכל למנוע את האסון הבא.״

“אי אפשר לתפוס אסון שכזה”. ערב הזיכרון למשפחת עטר. צילום: דוברות פסגות

נעמה אדלרמן, אחותו של יריב ז״ל סיפרה על שמחת החיים של בני המשפחה והילדים ועל ההתמודדות שלה עם האסון: ״אני עדיין מתקשרת לאחותי אריאל ושואלת ׳זה באמת קרה? זה באמת יריב ושושי?׳ הלב אינו מסוגל לקלוט אבדן ומוות שכזה. אני מתמקדת במה שהמח יכול להכיל. בחיים. נזכרת בחיוכים ובכוחות החיים.״

רננה שלם, שכנה וחברה של המשפחה סיפרה על אם המשפחה שושי:

״שושי שלי,
אתמול נסעתי ברמזורים של קריית משה ומישהי חצתה את מעבר החציה ונדמה היה לי לרגע שזו את. היא קשרה את המטפחת כמו שאת קשרת היא חייכה בחיוך מבוייש ועיניים כהות ועמוקות, כמו שלך.
את חסרה לי שושי כבר שנה שאת לא פה.
הלכת ברגע עם כל משפחתך האהובה.
כיחידה אחת.
היית לי חברה מיוחדת עם מבט מיוחד בלבך. דיברנו על הריונות, על חינוך ילדים,על זוגיות, על אתגרים בדרך.
שנה חלפה וזה נראה כמו נצח. אני כואבת אתכם וכל כך מתגעגעת אליכם.״

במהלך הערב הוקרן סרט זכרון שהופק לציון שנה לאסון בהשתתפות הזמר ביני לנדאו וילדים מהיישוב, חבריהם של בני משפחת עטר:

חדשות בנימין כתבה ראשית