תושבי שער שומרון ואלקנה כבר מתרגלים לרעיון של “מועצה מאוחדת”, אבל מאחורי הקלעים הרוחות סוערות. השבוע הגישה מועצת שער שומרון, יחד עם עשרות מעובדיה, עתירה לבג”ץ נגד משרד הפנים ואלוף הפיקוד. המסר ברור: האיחוד הוא מהלך נכון וחשוב, אבל הדרך שבה משרד הפנים מנהל אותו היא פשוט לא הוגנת.
מי כאן סוג ב’?
הנתונים מדברים בעד עצמם: שער שומרון היא הרשות הגדולה באיחוד הזה, עם 9,500 תושבים (כשני שלישים מהמועצה המאוחדת). למרות זאת, משרד הפנים מקדם מתווה שבו כל עובדי אלקנה נשארים בתפקידם באופן אוטומטי, בעוד שעובדי שער שומרון – אלו שבנו את המערכות, החינוך והביטחון מאפס רק לפני שלוש שנים – נדרשים לעבור הליכי בחינה, קליטה חלקית וחלקם אף עומדים בפני פיטורים.
“לא יכול להיות שעובדים מסורים שהקימו רשות חדשה במו ידיהם ימצאו את עצמם בחוץ רק כי הם הגיעו מהמועצה ‘הלא נכונה'”, אומרים במועצה. בעתירה נטען כי מדובר במודל מפלה שלא נראה כמותו באף איחוד רשויות קודם בארץ.
“עבדנו תחת אש, מגיע לנו יחס שוויוני”
עובדי המועצה שחתומים על העתירה הם האנשים שפגשתם במחלקות הרווחה, החינוך והתפעול. הם נבחרו במכרזים כדין והקימו מערכות שלמות בשיא המורכבות של הקמת רשות חדשה. עכשיו, הם דורשים דבר אחד פשוט: שוויון. “מבוקשנו הוא שקליטת עובדים תהיה על בסיס בחינה עניינית של צורכי הרשות, ולא על בסיס קביעה מפלה”, נכתב בעתירה.
מנכ”ל המועצה, עו”ד אבי הרשקוביץ, לא חוסך במילים: “אנחנו בעד האיחוד ורואים בו פוטנציאל אדיר למרחב שלנו, אבל אי אפשר לבצע אותו תוך פגיעה קשה באנשים שבנו את הבית הזה. עובדי שער שומרון אינם עובדים סוג ב’. במקום להעריך את הניסיון שהם צברו בהקמת הרשות, משרד הפנים שולח אותם לגורל לא ידוע”.
המועצה ביקשה מבג”ץ לעצור את הליכי האיחוד ואת קידום התקנות עד שייקבע מנגנון שוויוני באמת. בינתיים, התושבים מחכים לראות אם המועצה המאוחדת החדשה תצא לדרך ברגל ימין ובאווירה של אחדות, או בצל תחושות קשות של אפליה.