כנס שילה:עו”ד אליקים העצני:”השגחה עליונה דאגה לכך שנשב על ההר”

כנס שילה:עו”ד אליקים העצני:”השגחה עליונה דאגה לכך שנשב על ההר”

כנס שילה החמישי התקיים במתחם האירועים של שילה הקדומה. הכנס החל בסיור מוקדם באתר, ובחפירות ארכאולוגיות, לזכרה של רחל ארליך ז”ל שהייתה ממובילות הפיתוח וההקמה של אתר שילה הקדומה. בעלה יבלח”ט, חנן ארליך פתח את הכנס בהשקת ספר שילה. בין המשתתפים:אליקים העצני, דרור אידר, בני קצובר חוקרים וארכיאולוגים.

המושב הראשון עסק בתנ”ך, הנחה אותו יו”ר המושב, מנחם שמשי, חתן תנ”ך ארצי למבוגרים. ד”ר מירי שליסל, מפקחת ארצית לתנ”ך במשרד החינוך הרצתה על תפילת חנה, השוותה פסוקים והסבירה מדוע כל זה קרה בשילה דווקא. חיליק אברג’ל מביה”ס שדה עפרה הרצה על ההבדלים בין מסורת המשכן השומרוני ולבין מסורת ישראל, הציג דוגמאות מספרי התורה שומרוניים, שוחח על הפעילות המקראית שלהם ועל הזיכרון.

את המושב השני בנושא הארכאולוגיה הקדישו ראשי הכנס לזכרו של פרופ’ אדם זרטל ז”ל. בני קצובר יו”ר המושב והמנחה, סיפר על חוויות משותפות עם זרטל, העלה על נס את פעילותו וחלק לו שבחים רבים. עיתונאי ‘ישראל היום’ דרור אידר פרס הצעה לפילוסופיה שעמדה בבסיס הגילגלים שגילה אדם זרטל. גילגל לא היה מקום מסוים אחד, אלא מקום כינוס שכמותו היו אחדים מפוזרים בבקעת הירדן ובגב ההר. בשטח היו גלגלים גדולים שתפקידם היה לאומי, והיו קטנים, שבטיים. בין דוברי מושב התנ”ך היו ד”ר שי בר מאוניברסיטת חיפה, הרצה על תקופת 39 השנים הראשונות, הארכיאולוגית רעות בן אריה מנהלת שטח בחפירות שילה, סקרה את החפירות וגילתה על ממצאים חדשים במשטח הצפוני. דביר רביב מאוניברסיטת בר אילן סיפק חידושים ותגליות מאזור שילה מתקופת בית שני, בעקבות סקר דרום השומרון שמניב תגליות מעניינות עד כה.

כנס שילה החמישי - צילום שחר כהן
כנס שילה החמישי – צילום שחר כהן

רגע מרגש נרשם כשלבמה הוזמנו בעלי מלון אשל השומרון באריאל, טוביה גלברד, מנחם וטובה גלבוע כדי לקבל את אות יקיר שילה הקדומה. לנוכחים סיפרה טובה כי לפני שנים רבות, הרבה לפני שהאתר שופץ והפך לאתר תיירות משגשג, היו אלה מנהלי המלון שהביאו לאתר העזוב מטיילים מכל העולם. בהיעדר תחזוק לאתר, הם היו מגיעים יום קודם, גורפים ומסקלים אבנים כדי שניתן יהיה לטייל במקום, ולא שכחו להביא איתם ג’ריקן מים כדי לשטוף את אבני הפסיפס והמוזאיקה.

את המושב האחרון תחת הכותרת בין שילה לירושלים 50 שנה למלחמת ששת הימים ולשחרור ירושלים יהודה שומרון והגולן, הנחה יגאל דלמוני. בפתח דבריו הזכיר בצער ש”גם חבל עזה שוחרר לפני יובל שנים ולצערנו איננו שם”.

עו”ד אליקים העצני שדיבר על החותם שהטביע מפעל ההתנחלויות, בחמישים שנות קיומו, על התמונה הבלתי הפיכה. ” כמו שראינו לאורך ההיסטוריה של עם ישראל כל מהלך של ייאוש ורפיון בא אירוע שמחזיר אותנו לעצמנו. זה עם הנצח. אחרי ששת הימים השגחה עליונה דאגה לכך שנשב על ההר כדי להבטיח את עתיד המדינה, אך גם החזירה את הציונות למרכז הבמה. הקמת המדינה הפכה את המעשה ההתיישבותי לתפקידו של הפקיד ולא של החלוץ. מלחמת ששת הימים ותנועת ההתיישבות החזירה החלוציות ואת ההתיישבות העובדת לפעילות”.

העיתונאי דרור אידר סיפק התבוננות במרכיב התרבותי (והדתי והפסיכולוגי) ביחס לסוגיית שומרון יהודה וירושלים – ביחס לסכסוך עם הערבים וביחס למאבקנו עם חלקים בעילית הליברלית במערב, והן ביחס לוויכוח הפנימי בתוכנו. פרופ’ אברהם דיסקין מהמרכז האקדמי ‘שערי מדע ומשפט’ נשא דברים בנושא אפשרות ה”פתרון באין פתרון” מול תכניות מדיניות אפשרויות. “יש לנו בעיה עם הרבה מרכיבים ומכל מיני סיבות לא ניתן לפתור אותה. אני בא מהשמאל המאוד רדיקאלי בעבר, ואני לא מאמין שאפשר להגיע לשלום בדור שלנו, המטרה כל הזמן להחזיק את שיווי המשקל הטוב ביותר למעננו…”

אביטל סלע, יו”ר כנס שילה החמישי מרוצה מגודש התכנים והתעניינות הציבור בארכאולוגיה יהודית. “הכנס מזכיר לכולנו כי שילה הקדומה היא מרכז תיירותי משמעותי וגם כמוקד מחקרי, לחובבי אדם ואדמה, היסטוריה ארכיאולוגיה ותנך”. סלע מזמין את הציבור לאירועי הקיץ באתר שילה הקדומה: האירוע בבזיליקה עם להקת עלמא והמופע מיוחד של גלי עטרי כחלק מפסטיבל המחול היהודי בטו באב.

חדשות בנימין תכתבה ראשית