הסוד שבפשטות: ההגדה החדשה שתעשה לכם סדר מפתיע

הסוד שבפשטות: ההגדה החדשה שתעשה לכם סדר מפתיע

בכל שנה יוצאות הגדות רבות עם פירושים שונים ומגוונים. אלא שכעת, לראשונה, ישנה הגדה חדשה שבאופן מפתיע מבקשת לעשות דווקא את ההיפך: להביא את הטקסט כמו שהוא במקור. החידוש הוא דווקא בפשטות – בעיצוב, בעריכה ובעימוד.

העריכה הבהירה הופכת את החוויה של קריאת ההגדה בליל הסדר לבעלת משמעות חדשה והכי חשוב: מובנת. המבנה המורכב והאורך נפתר, כאשר נחשפים לשיטה של מי שהוציא לאור את הספר החדש – הרב דני ווינט.

היא מאפשרת לכל אחד להיפגש עם הטקסט במקום שלו, בלי פירוש מסוים שהולך לפי שיטה מסוימת. נוסח הגדה של חז”ל שמובא בצורה מבוארת הוא נעים, זורם ומגרה גם את הקורא וגם את השומע לשאול שאלות ולשוחח על כך, שזאת למעשה המהות של ליל הסדר.

זה חשוב במיוחד כאשר אנחנו מודעים לחלק החשוב של הבנים בהגדה שכידוע מדבר על ארבעה בנים. ישנה מצווה מיוחדת בליל הסדר של “והגדתך לבנך ביום ההוא”, וזה יכול להיעשות בצורות שונות (גם במהלך השולחן ערוך, כמובן) כפי שאכן מעיד המבנה של ההגדה.

הרב דני ווינט. צילום: יחצ

העריכה של ההגדה החדשה נובעת מהעובדה שההגדה היא לא טקסט אחיד אלא היא מורכבת מהמון מקורות שונים כמו פסוקים, מדרשים, משניות, גמרא, דברי הגאונים וכמובן הפיוטים והשירים האהובים כמו “חד גדיא”, “אחד מי יודע” ו”אדיר במלוכה”, שכולנו מכירים.

ולכן אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם אדם אחד ליקט וערך את הכל או אולי יש כאן כמה אנשים שעשו את זה? ברגע שהעורך לא ידוע – כוונת הקב”ה הוא שההגדה הוא עממי שייך לכולם. כמובן צריך להבין את מהות המבנה של ההגדה. למעשה היא מורכבת מ4 הגדות שונות ובכל אחד מהם יש מבנה שחוזר על עצמו:

  1. שאלה.
  2. סיפור (תשובה שיש בה נגיעה בכאב ובתקוה).
  3. שבח והלל (תוצאה).

הגדת אחת היא הגדת רב הפונה לרגש של האדם בגנות גשמית – ”עבדים היינו“.

השנייה היא הגדת שמואל שפונה גם הוא לרגש של האדם בגנות רוחנית – ”מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו“.

לאחר מכן ישנה הגדה שלישית שאותה ניתן לכנות הגדת ”הלמדנות“ שבה דורשים את מי שמביא את הביכורים כשהוא נמצא כאן בארץ ישראל אך מספר על מה שהיה בעבר מהגלות לגאולה.
כל שלושת ההגדות הראשונות, בנוסף למה שאמרנו הם בצורה של ”מתחיל בגנות ומסיים בשבח“. החל מהירידה לגלות אצל יעקב ובניו ושיעבוד ועבדות מצרים ועד ליציאת מצרים והחזרה לארץ בגאולה.

וההגדה הרביעית היא הגדת ”רבן גמליאל“ – שפונה אל הצד החזותי כמו למשל בעניין המצה והמרור, והוא דווקא מתחיל בשבח ומסיים בגנות וזו הגדה מדאורייתא.

רבים שרכשו את ההגדה מספרים על חוויה אחרת שיש להם במהלך קריאת חלק המגיד- שבו נקראת ההגדה על מרכיביה השונים. היא מאפשרת להם לשאול ולתהות, לגעת בכאב וברגשות שצפים ועולים ולנסות להתמודד איתם.

בצורה הזו, היא מתאימה גם למי שעורך את הסדר- שמחליט על הקצב ועל הצורה שבה הוא יתנהל וגם למשתתפים שבו שכעת יכולים גם הם לקחת חלק פעיל בזכות ההגדה החדשה.

רוצים גם? אני ממליץ מאוד להיכנס לאתר וללמוד על המבנה והשיטה המיוחדת ולרכוש את ההגדה שתהפוך את חווית הסדר למשמעותית עבורכם: https://www.gemarasdura.com/



מידע כללי תכתבה ראשית